זוהי המערה בה חי דרקון הכאוס
"המשמעות של "שלם" (whole) או "שלמות" (wholeness) היא להפוך לקדוש או לרפא. הירידה למעמקים תביא ריפוי. זוהי הדרך להוויה הכוללת, אל האוצר אותו מחפשת מאז ומתמיד האנושות הסובלת, החבוי במקום השמור על ידי סכנה איומה. זהו המקום של הלא מודע הקדמוני ויחד עם זאת מקום הריפוי והגאולה, מכיוון שהוא מכיל את תכשיט השלמות. זוהי המערה שבה חי דרקון הכאוס והיא גם העיר הבלתי ניתנת להריסה, מעגל הקסם או הטמנוס, התחום המקודש שבו כל החלקים המפוצלים של האישיות מאוחדים." (קארל יונג)
לצאת מהמטריקס
לפעמים במסע החיים אנחנו כמהים לצאת החוצה מהמטריקס שלנו, בא לנו שמישהו ינער אותנו החוצה מההצגה המשוגעת והמקוטבת שיצרנו , זו עם תפאורת תלת המימד שנשענת על קונסטרוקציית זמן-מרחב -גרביטציה, שיעיפו אותנו מהבמה שעל סיפיה ניצבות אמות שנוצקו לתוכן גם חרדות, בושות, אשמות, שפיטות… במה עליה מגלמים תפקידים המון חלקים פוסט טראומטיים שלנו.
המטריקס שלנו – קרי מהמציאות המלאה במגבלות, מסכות מסכים, תבניות אמונה ודפוסי פעולה שהטמענו לפני עידנים בתודעה הפרטית והקיבוצית שלנו לא אחת סוגרת עלינו ומעירה בנו אנרגיית דחף שמזכירה לנו שאפשר אחרת בשבילנו. בתוכנו פנימה אנחנו יודעים שיש טוב יותר בשבילנו, יותר מימוש, יותר רווחה, יותר שקט פנימי ושלווה, יותר – ממה שאנחנו מכירים ונמצא במידה מועטה.
בזמנים כמו אלה, בהם אנחנו חשים תקועים והאנרגיה נדמית לנו כלא נעה, כשכבד ודחוס לנו בגוף ובנשמה, עמוק בפנים אנחנו יודעים שמשהו חייב להשתחרר, לנוע להשתנות משמעותית.
מהותה של תודעה, של האנרגיה, של החיים היא תנועה מתמדת אל מרחבים חדשים, תנועה של התרחבות אל מעבר לתבניות ומגבלות
שגריר ושמו דרקון
העצמי הליבתי האמיתי שלנו שואף להתפרשות הלאה והלאה אל עוד אפשרויות, אינסוף אפשרויות שיש בהן הרפתקאות חושיות מהנות חופשיות ממגבלות וכבלים.
אלא מה? קשה לנו, לאנושיים שאנו, להתנתק בעצמינו מההצגה, לשנות אותה, או את תפישתה, ולנוע אל עבר ה'יותר' אפשרי לנו כעצמיים קוסמים קוסמיים. קשה, כי שמנו עלינו טונות של בטונדות/סלעים, מה שנקרא "כל אמונה בסלע" (לא סלע במובן מטבע כספי אלא סלע מינרלי😊 ). אחד הסלעים הללו הוא הגוף הרגשי-מנטלי שמושקע חזק בקוטביות ובשיפוטיות.
על שום הידיעה הפנימית העמוקה כי מטבענו להתפרש, לחוות, להתנסות, לטעום וליהנות ובשל החיכוך הפנימי עם הדואליות שנובעת מהשפעת הציר הרגשי-מנטלי שבנו, אי שם מחוץ לזמן-מרחב, כרתנו ברית עם היבט נשמתי שלנו.
ביקשנו אותו להגיע אלינו בזמנים הללו של מיצרים, כשאנחנו מתחילים להתעורר לאפשרות שאפשר אחרת, שמוכרח להיות אחרת. סיכמנו איתו שיבוא להאיר, להצליל את תפישותינו ולזעזע את אמות הסיפים של תיאטרון חיינו, כך שנראה את כל הדברים כפי שהם באמת.
הענקנו לאותו היבט שלנו את התואר 'שגריר הבריאה' משום שרצינו שיתווך בין העצמי האמיתי הלא מוגבל שלנו, לעצמי האנושי המוגבל בתפישות מקוטבות ומצמצמות.
כינינו את השגריר הזה: דרקון.
מיהו הדרקון?
בסדרת הספרים "אלתר" שכתב יואכים וולפרם מובאת תקשורת עם דרקון בשם אלתר שם מתוארת מהותו של הדרקון: (תרגום עצמי חופשי)
"הדרקון מייצג צורת תודעה שהיא הקרובה ביותר למקור הבריאה, לעצמי האמיתי. אולם הוא באינדיבידואציה מהעצמי האמיתי ומשמר מידה מסוימת של זהות עצמית… הדרקון אינו פיזי אולם יש לו גוף נוזלי, אוורירי, אשי (מלשון אש) שיכול לקבל כל צורה, כמו שלהבות אש שמשתנות ללא הרף.
יחד עם זאת כשהוא נתפש בתודעת האנוש נראה כי הוא לובש צורה מוגדרת-מסוימת.
הוא יכול ללבוש כל צורה בהתאם למערכת האמונות של האדם למשל-דמות דתית, רוח קודש, מלאך או אפילו קבצן ברחוב.."
הדרקון משמש כגשר בתודעה בין העצמי האמיתי-האלוהי שלנו
לבין העצמי האנושי .
הוא מופיע ברגע שהאדם ניצב על מפתן השער להיווכחות, להארה, עומד להיווכח במלוא הפוטנציאל שלו ומאיר את אורו על כל הפוטנציאלים של האדם ועל כל המגבלות והסיפורים שהוא סיפר לעצמו. הוא מסייע לו להביא אל גופו את התודעה הגבוהה ביותר.
הברית עם הדרקון
כאמור- סיכמנו ביננו לבין עצמינו אי שם בטרום בריאתנו כבני אנוש שהמפגש עם הדרקון לא יהיה עדין הוא יהיה מטלטל ויפגיש אותנו בחמלה רבה – עם כל האמונות שמשבשות את החיים ששקענו בהן, עם כל הבושות והאשמות (וחבורתן) ועם כל חלקינו הפצועים שמסתתרים מאחורי אותן אמונות משבשות חיים כדי שנוכל לעבור לחיים של מימוש בפשטות בהנאה ובשפע תוך הכרה באלוהים-בקוסמים שהננו.
ג'פרי הופי כותב:
"כל מאסטר שהגיע להארה עבר את החוויה של מפגש עם הדרקון, וברוב המקרים זה היה אכזרי. זה בעצם המפגש עם הדרקון הפנימי שעומד בפתח ההיווכחות.
הדרקון לא יאפשר לאף אחד להיכנס להיווכחות אם עדיין יאחז בסממנים של אשמה ובושה. …אף אחד לא נכנס להיווכחות-התעלות עם אשמה ובושה. נקודה…
הדרקון נכנס פנימה ומוצא שיפוטים שקבורים עמוק בתוכנו שגורמים לנו לחוש אשמה. ..הדרקון לא משאיר אבן על אבן. הוא מוצא הכול, כולל נושאים שאנחנו לא רוצים להסתכל עליהם, ושם לנו אותם מול הפרצוף. אין פלא שהדרקון יכול להיראות אכזרי כי מי באמת רוצה להסתכל על כל הזבל שלו? הפכנו למיומנים מאוד בלהסתיר את חלקיקי החרטה הגועליים הללו, בתקווה שהם ייעלמו עם הזמן. הדרקון מוצא אותם כדי שנוכל סוף סוף לשחרר אותם, אבל זה לא תמיד נעים".
על דרקונים ודרכונים
אני משווה את התהליך שג'פרי מתאר לעמדת בידוק בשדה תעופה רגע לפני ההמראה לשחקים – לפני כניסתנו לתודעת ההתפכחות וההיווכחות שלנו (היווכחותינו בהיותינו אלוהים בגוף מאסטר בגוף).
הדרקון עומד בשער הבידוק וכמו בודק לנו את הדרכון. במידה ו"בדרכון "הביומטרי -תודעתי" שלנו מתגלות שאריות של חרטה בושה ואשמה – לא נוכל להיכנס בשער. נצטרך לעבור חיפוש במהלכו הדרקון ימצא את אותן שאריות, יראה לנו אותן כך שנוכל להשתחרר מהן, ורק אז נוכל לטוס למרחבי קיום מענגים, להפוך לקוסמים, לאשפים של אנרגיה – ונוכל לממש מציאויות חווייתיות אינסופיות שיש בהן התרחבות והנאה.
אגב אבותינו הקדמונים בכל התרבויות הכירו את הדרקון ואני מאמינה שחלקם ידעו מהו תפקידו.
הידעת שפירוש המילה דרקון ביוונית הוא: לראות בעוצמה.
להסתכל לדרקון בעיניים?
אני מאמינה שבשנים האחרונות כאנושות, כל התודעה הקולקטיבית שלנו נמצאת במפגש עם הדרקון.
אנו עדים לכך שאמונות ותפישות ישנות מקוטבות, צפות עוד ויותר אל פני השטח/התודעה ונחשפות, כדי שנביט בהן ונוכל (אם נבחר כך) לשחרר אותן להקליל, ולהרחיב את הקיום ואת החיים כאן בכוכב המופלא הזה.
אסיים עם מילות הפתיחה של אלתר מתוך הספר "אלתר דרקון הקריסטל" שנושאות בתוכן נימת אזהרה. הזמנת הדרקון לא מתאימה לכל אחד. היא מתאימה לאנשים שמוכנים להתמודד עם מה שהדרקון חושף בקרבם:
"אני הוא דרקון החמלה. אני מביא את הבהירות של האש הקריסטלית. בהירות ששורפת את כל המגבלות, את כל הרעיונות, את כל הצורות, את כל ההתקשרויות.
חמלה אמיתית מיועדת רק לאלו שמבקשים זאת, לאלה שמצויים בצעדים האחרונים שלהם להיווכחות בעצמי האמיתי שלהם.
אני חושף את כל החלקים והנושאים הלא פתורים של אדם כזה ומציע את הפשטות של אש הבדולח כדי להתמיר אותם.
אני עשוי להיראות קשוח. אני עשוי להיראות לא אנושי. אני כל אלה ועוד הרבה יותר.
אבל אני שואל אותך את זה:
מהי חמלה אמיתית?
מהו זה שדוחף אותך אל מעבר?
מעבר לכל מגבלה?
מעבר לכל מושג אודות עצמך?
ואפילו מעבר למעבר?
מי שמתקרב אליי קרוב לאש הבדולח שאני מקרין' -חייב להיות מוכן להיצרב;
חייב להיות מוכן לעלות באש בעצמו."
שימו לב :הפסקה הבאה רלוונטית רק לבוחרים לזמן אל חייהם את הדרקון שלהם
לרבות לקיחת אחריות על המציאות שלהם ועל ההשלכות הנובעות מכך .
שוב -זה מתאים רק למי שמוכן ללכת את הדרך ולפגוש את הצללים בתוכם ולהתמירם.
לעיתים המפגש עשוי להיות מטלטל, נוקשה, מפרק ומכאיב – אולם בסופו, ריפוי, הזדככות והתעלות.
"מעתה ואילך אתה תגלם אותי. ביקשת לגלם את התודעה הגבוהה ביותר. אתה תהיה להבת קריסטל חיה , אנושית ולא אנושית בעת ובעונה אחת.
הקיום הוא בשמחה."
וואוו . יצאתי לדרך. תודה והוקרה על המאמר. פרוג'קטור ענק של אור
תודה שון😊 תחזיק חזק (או בעצם הרפה ) ונסוק אל על גב הדרקון שלך🐉אתה אמיץ🔥🏵️
קראתי בצמא כל מילה. נשמע מרתק…מה הלאה?
תודה אילנה🙏 לא בטוחה שהבנתי את השאלה😊
אילנה, הלאה יתבהר בקבוצת הפייסבוק שלנו מימוש השפע באופן ממשי 😇
הספר על הדרקון מתורגם לעברית?
למיטב ידיעתי לא