בלוג

איך זה מתקשר לעבודה שאנחנו עושים בקבוצות התפתחות, במעגל?

העבודה בקבוצת המעגל היא מגרש אימונים לחיים. גם לחיים שמחוץ לקבוצה וגם לחיים הפנימיים בתוכנו.

כאשר אני בטראומה אני סובל, (וגורם סבל לאחרים באופן ישיר או עקיף).

לעיתים אני משליך זאת על האחר ומאשים אותו כדפוק/מסוכן/לא מתאים ואז נלחם בו ומנסה לגרש אותו (ותוך כדי כך מפעיל את הטראומות שלו). Fight. במקרה הקיצוני אני ממש מנסה (ולפעמים מצליח) להוציא אותו מהמעגל.

לעיתים אני מאשים את עצמי כדפוק/לא מספיק טוב/מסוכן ואז אני מתבייש ומסתיר. Flight. במקרה הקיצוני עוזב את המעגל, לפחות עד שאצליח לפתור זאת לבד (מה שאף פעם לא קורה).

לעיתים אני פשוט מתנתק מהכול, מדחיק ולא רואה שבכלל קרה פה משהו. Freeze. מתעלם מזה שיש פה משהוא שקורא לריפוי.

שלושת התגובות הללו כואבות ומכאיבות ושלושתן סובלות מניכור, מחיות ומבססות את הניכור ומונעות את ריפוי הטראומה.

כאשר מסתכלים על זה מנקודת המבט של הקולות פנימיים, זה אותו הדבר.

אני נלחם בצללים שלי (Fight), בורח אל האידיאלים  (Flight) או מדחיק ומתנתק (Freeze). כל אחת מהתגובות הללו תומכת בטראומה ולא בריפוי הטראומה.

הסיבה שאנחנו מתנהגים כך היא לא כי זה טבע האדם. אנחנו נוהגים כך כי זה הסיפור הטראומטי שמסופר בתרבות עליה גדלנו.

טבע האדם האמיתי מכיל גם את מנגנון התגובה Fight Flight and Freeze (FFF) אבל גם חיבור, יצירה ואהבה. הן אלה שאמורות להיות נוכחות בחיים שלנו ברוב הכמעט מוחלט של הזמן.

כשהן נוכחות ברוב המוחלט של הזמן, אחרי שנתקלנו במצב שמעורר FFF כל שנדרש אחר כך זה שחרור קל וחזרה לחיבור ולא היתקעות טראומטית בניכור.

בסיפור החברתי, בגלל הנחת היסוד התרבותית של שליטה כאמצעי, חל איום בלתי פוסק על תחושת השייכות שלנו.

החל מהמרוץ הבלתי פוסק שמלווה בתחושה של אני לא מספיק (יפה/חכם/עשיר/פופולרי) דרך הדיכוטומיה של טובים רעים, צודקים טועים זכאים ואשמים וכו', דרך סיפורי גבורה וקורבנות, מעמדות וגזענות, ועד לעונשים כמו כלא, הגליה, בידודים ודרכונים ירוקים אשפוזים כפויים וכו'.