אודות ריקנות ואיך מבריא לצאת ממנה
מעבר לקצה העולם יש מרחב שבו ריקנות וחומר חופפים היטב, שבו עבר ועתיד יוצרים לולאה מתמשכת, אינסופית, ומרחפים סביב, סימנים שאיש לא קרא מעולם, אקורדים שאף אחד לא שמע מעולם".…
כל שיש זה חמלה עצמית
כיום האמונה שאהבה עצמית קודמת לאהבת האחר ואפילו מהווה תנאי לאהבת האחר, כבר הפכה לקונצנזוס. אבל ,למיטב ידיעתי- המשוואה הזו לרוב, פחות מקובלת כשמדובר בחמלה סליחה והודיה. רבים סבורים שהודיה לעצמי משמעה 'לעוף על העצמי', להתרברב, להשוויץ אחרים סבורים שחמלה לעצמי לפני חמלה לאחר משמעה אנוכיות או חוסר התחשבות ויש מי שסבורים שסליחה עצמית לפני סליחה לאחר משמעה להתנער מאחריות אישית. המשפט ששחרר עצמו אל אוויר העולם המשיך לטייל בראשי ותהיתי האם יש אמת בו? האם אכן "אין חמלה מלבד חמלה עצמית"?