איך הופכים רצונות וחלומות למציאות?
איך מממשים מאוויים, רצונות או משאלות לב?
איך מוציאים לפועל מטרות עסקיות או אישיות?
למה למרות רצון עז ופעולות מתאימות, לא תמיד מצליחים לעצב את המציאות הרצויה?
מדוע אותן פעולות מייצרות תוצאות שונות אצל אנשים שונים?
אני יודעת שזה נושא שמעסיק רבים מכם.
בפוסט הבא בחרתי להציג לכם את הדרך שאני מלמדת בקבוצות הטרנספורמציה ב- 6 שלבים פשוטים.
עבור חלקכם זוהי תזכורת קצרה, ועבור אחרים יתכן ותמצאו חידוש או דיוק.
תהליך מימוש רעיון לתוצאה עובר דרך 6 שלבים.
על מנת שבחירה או רצון יתממשו, צריכה להתקיים הלימה אנרגטית, קוהרנטיות, בין שדה הלב לשדה המיינד.
על הבחירה להיות מדויקת ונכונה גם לעצמי האמיתי וגם למיינד. כל ספק או פקפוק כלשהו, מודע או בלתי מודע מפרים את הקוהרנטיות. כשעוברים דרך ששת השלבים, יש לשאול את את השאלות הנכונות כדי לוודא שהבחירה הרמונית לנו בשני השדות האלקטרומגנטיים : לב ומוח.
יש להצהיר על הבחירה, יש להתמיר את כל מה שעלול למנוע את מימושה ויש לזרוע מנטלית את המציאות הרצויה.
בכל מקרה, אני ממליצה לכם להחזיק את התהליך הזה בהישג יד (להדפיס ולתלות מעל שולחן העבודה, או לשמור במקום שיזכיר לכם לעתים קרובות להציץ בו). זה כלי פשוט ויעיל, רק צריך לזכור להשתמש בו בזמן המתאים, כי עם שפע המידע שיש היום, קל לשכוח.
שלב א': זיהוי הרצון האותנטי
השלב הראשון מרעיון (רוח) לממשות (חומר) הוא שלב זיהוי הרצון האותנטי הטהור והמוחלט, רצון העצמי האמיתי (הנשמה) ופיענוח המקור שלו.
נתחיל עם הרצון.
מבחינת הרטט (אנרגיה) יש הבדל בין האמירה 'אני רוצה' כשברקע מתנגנת החוויה של 'אין לי ולכן אני רוצה' לבין האמירה: 'אני רוצה' כשברקע מתנגנת חוויה של מלאות ו/או הרמוניה עם הקיים.
כל אמירה מקרינה תדר אחר ולכן גם המימוש מקבל ביטוי אחר.
מתוך שכך, בשלב הראשון יש לזהות מה המקור הכנה של מה שמבוטא ברצון ולהבטיח שאין מדובר בתגובה למה שחסר לנו. רצון מותנה לרוב ייקלט כמסר שמגיע מאזור הראש ואילו רצון אותנטי כנביעה פנימית הנובע תמיד בחלקי הגוף מתחת לסנטר (זה יכול להיקלט באזור בית החזה או הבטן).
השאלות הבאות יעזרו לכם לזהות מה מקור הרצון:
האם זהו רצון מלב?
בדרך כלל רצון מלב יעורר איתו הרגשה של הרמוניה פנימית, של דיוק, של התרגשות.
זיהוי רצון כזה לעולם לא ילווה בהתכווצות או בתחושה של צרימה פנימית.
הרצון האותנטי לעולם ילווה בבהירות פנימית.
האם זהו רצון ממוח?
בדרך כלל רצון משכל יעבור דרך המסנן של הביקורת הפנימית ונחשוב שאנחנו 'מרגישים' ש'זה נכון'. אך מה קובע 'מה נכון ומה לא נכון'? בסיס הנתונים המאוחסן במודע ובתת המודע.
רצון ממוח ינבע מהחלק המנטלי שלנו ובדרך כלל יצטרף לביטוי 'צריך' או יחליף את הביטוי 'צריך'.
לרוב אפשר לזהות שהוא מחשבה בראש ולא נביעה או תנועה של אנרגיה בשדה הלב או הבטן.
אחרי שמזהים את מקור הרצון, נבדוק:
האם יש הלימה בין רצון מלב לרצון ממוח או האם יש סתירה בין רצון הלב לרצון המוח?
אם גילינו שקיימת הרמוניה בין רצון מלב לרצון ממוח, נוכל להתקדם לשלב ב'.
אם יש סתירה בין לב למוח (בדרך כלל נחווית הרגשה של חוסר נוחות, חוסר נינוחות, העדר הרמוניה) נחקור:
* מה מקור דיס-ההרמוניה?
* האם המוח (לרוב בצורת ספקות, חששות, דאגות, התנגדויות) סותר את קול הלב?
* האם קיים פקפוק דווקא בשדה הלב?
* האם ישנה התניה בצורת הרגל, אמונה, דפוס חשיבה, תבנית התנהגות, אילוץ שמתחפשים לרצון.
דוגמה מהחיים העסקיים לסתירה:
אני רוצה לקיים סדנא ולמלא אותה. זה רצון הלב. בלב אני מרגישה שזה מדויק לי עכשיו. אני רוצה לתת את המתנה הזו ל-50 אנשים. אבל רגע, מהיכן מגיע המספר 50 ? מדוע הכמות הזו קשורה בכלל לרצון להעניק את הידע או הניסיון או האור הפנימי שלי לעוד ויותר אנשים? אופס, כאן אפשר כבר לראות איך התניה כלשהי מתיישבת על רצון הלב. נמשיך עם הדוגמה הזו ונניח ש-50 מייצג כמות אנרגיה שאני מרגישה בנוח להכיל ולהדריך ולכן בא לי להעביר סדנה עם כמות אנרגיה (משתתפים) כזו. המוח, ה"היגיון" אומר שיהיה קשה מאד למלא סדנה בכמות כזו. (בגלל העונה.. בגלל החג.. בגלל שפעם ניסיתי וזה לא הצליח..בגלל שיש בדיוק באותו הזמן עוד סדנה כזו – יו ניים איט). בפועל, יש סתירה בין קול הלב לקול המוח. אין קוהרנטיות.
מה עושים? לא נוקטים בפעולה מעשית למימוש הרצון אלא בפעולה תודעתית המכונה: התמרה. פירוט אודותיה תמצאו בשלב החמישי.
שלב ב': בחירה
המציאות שלנו מורכבת מהאפשרויות המסוימות בהן מיקדנו את תשומת הלב שלנו באופן נחוש ורציף, ברובד האנרגטי בעיקר.
ההסבר מורכב יותר ואני מרחיבה עליו בספר 'תודה, אני אוהב.ת אותך . לחילופין תוכלו לקרוא על התופעה התאבכות בונה או לצפות בסרט הבליפ.
כל מימוש מתממש עם כוח כוונה ובעקבותיה כוח הבחירה.
על הבחירה להיות מוחלטת, וודאית, שלמה ונחושה. כל אחד מהתיאורים הללו לעצם הבחירה, מהותי למימוש עצמו.
דוגמת הפסקת עישון היא המחשה לדיבור על רצון מול בחירה במימוש הרצון.
אני שומעת מהרבה אנשים מעשנים שהיו רוצים להיפטר מה'זבל' הזה. אני מציעה להם עזרה בגמילה בעזרת ההו'אופונופונו והם ממש שמחים לקראתה.
ברגע אחר כך הם אוחזים בסיגריה להדליק ואני אומרת: "רצית להפסיק. הנה, אפשר מעכשיו." ולרוב התשובה שאני שומעת היא: 'לא, עוד לא.'
זיהוי הרצון ומקור הרצון הוא רק השלב הראשון. השלב השני הוא לבחור בנחישות לממש את הרצון.
אגב, כאשר הרצון האותנטי נוכח ומוחלט, קל יחסית להתגבר על כל פחד כי הוא, הרצון האותנטי, חזק מהפחד. לא בכדי נאמר 'אין דבר העומד בפני הרצון'.
גם אם המוח מאותת לנו "קשה", "מפחיד" "אין לי מספיק כסף", "זה לא הזמן שלי", "זה לא בהרגל שלי" ועוד מניפולציות פנימיות שכאלה. כדי לגרום לרצון הלב שלנו להתממש אנחנו חייבים לבחור בו ללא סייגים ולדבוק במימוש שלו לכל אורך הדרך עד להרמוניה פנימית.
שלב ג': הצהרת הבקשה
ראשית חשוב לתת את הדעת: בשום מקרה לא מדובר בשלב הזה על הצהרה חברתית. זו אמנם אפשרית לחיזוק המוטיבציה אבל לא היותה חברתית משפיעה על המימוש כי אם עצם הצהרת הבקשה בינך לבין עצמך, בינך לבין מקור האנרגיה.
בתחילת הדברים הסברתי שהתדר של 'ביטוי הרצון' המבוסס על מה ש'אין', שונה מתדר ביטוי הרצון שמבוסס על מה ש'יש'. משיכת נשמה לבניית זוגיות חדשה מתוך חוסר באהבה שונה בתכלית ממשיכת נשמה לבניית זוגיות חדשה מתוך מלאות באהבה.
בשלב הזה חשוב לדייק בהגדרת רצון שמבוסס על 'יש'.
לשם כך מחזירים את תשומת הלב שלנו אל אותו הרצון שמבוסס על מה שקיים בנו או במרחב שלנו – רצון שממנו אנחנו רוצים להוסיף עוד, להגדיל, לממש ממנו – יותר. מכאן, בצורה מודעת, אנחנו כמו הופכים למגבר. מעצימים את התדר של אותו הרטט: מחזקים את ההתרגשות, את ההתלהבות, את ההתפעמות. יוצרים חוויה רגשית פנימית של יצירה וודאית. יוצרים חוויה תחושתית (ממש בשדה הלב) של התרחבות.
ורק כששרויים בתוך המצב הזה של ההתרחבות התחושתית והרגשית מצהירים על הבחירה למימוש:
"אני בוחר לקיים סדנא לכל הפחות ל- 50 אנשים "
"אני בוחרת לגמול עצמי מעישון החל מרגע זה"
"אני בוחר להגדיל את כמות זרימת הכסף שזורם אלי"
שלב ד': משיכת אנרגיה למימוש
עובדה מדעית מוכחת היא שכל דבר ביקום מורכב מתודעה ואנרגיה. לכל דבר יש רטט ולכל רטט יש תדר.
מכאן, כל רעיון הוא צורת של אנרגיה. מחשבה היא צורה של אנרגיה. רגש הוא צורה של אנרגיה.
כל מימוש הוא צורה של אנרגיה.
האנרגיה זמינה מסביבנו ובתוכנו.
אנחנו בוחרים איך להתייחס אליה ומה לעשות איתה.
בפשטות, אם נתייחס אליה, נוכל לממש יותר. אם נתעלם ממנה, נמשיך לחיות כמו שחיינו עד היום.
השלב הזה הכרחי לכל מי שרוצה לממש יותר בחיים שלו.
המשימה שלנו הוא למשוך מהאנרגיה שיש מסביבנו ולתעל אותה אלינו כך שתופיע בחיים שלנו בצורה שאנחנו רוצים ובמקביל לא להפריע לה לזרום אלינו.
לשם כך יתכן ויקל עליכם לדמיין שאתם מגנט.
(עובדתית זה נכון כי לכל אחד יש 2 שדות אלקטרומגנטיים שרוטטים האחד (+) והשני (-) וביחד יוצרים את השדה האלקטרומגנטי שלנו, את גוף האור).
נחזור למגנט, יעזור לכם לדמיין שאתם מגנט המושך אנרגיה מבחוץ.
כעת, בתודעתכם, פתחו מרחב אנרגטי לאותו הרעיון . משכו את האנרגיה שסביבכם אל תוך המרחב תוך כדי שאתם מבטאים את איכויות הבחירה:
"אני מזמנ.ת / מושכ.ת למרחב שלי אנרגיה שתתגלם כ -לכל הפחות 50 משתתפים ויותר בסדנה שלי, לטובתם העליונה של כל הנוגעים בדבר".
או
"אני מזמנ.ת למרחב שלי אנרגיה שתתגלם כהכנסות של 100,000 ש"ח ויותר בחודש"
שלב ה': התמרת מחסומים
השלב הזה מתמקד בהתמרה אנרגטית של מחסומים ומעכבי מימוש מנטליים ורגשיים.
מאחר וכל דבר ביקום הוא תודעה ואנרגיה, גם מחסומים ומעכבי מימוש הם לא אחרים מאשר צורות של אנרגיה, כמו: אמונות, מחשבות, רגשות, דפוסי תגובה, דפוסי התנהלות.
אם בעצם האמירה 'הכנסות של 100,000 שח ויותר בחודש' מתעורר בך ספק או אי אמון ביכולת שלך להזרים כזו כמות של כסף מידי חודש – זהו מחסום מנטלי.
אם בעצם האמירה 'לכל הפחות 50 משתתפים לסדנה' עולה בך פחד מאכזבה – זהו מחסום רגשי.
כך או אחרת, רוב המחסומים שלנו הם מחסומים תודעתיים ועל כן הם מחסומים אנרגטיים ועל כן ניתן לפוגג אותם באמצעות פעולת התמרה.
בשלב הזה נפוגג, נפרק ונתמיר באמצעות הו'אופונופונו או כל שיטה אחרת שזמינה לכם, את הרובד האנרגטי של הדאטה שמעכבת או עלולה לעכב את המימוש.
כאשר משתמשים בשיטת הו'אופונופונו לא חובה לחפור ולחפש במעמקי באר הנפש מה מפריע בדרך למימוש.
בשלב הראשון אפשר לחזור ולומר:
"על כל מה שבי שעלול למנוע ממני לקיים את סדנת ה[ שם הסדנה] עם לכל הפחות 50 משתתפים ויותר, אני מצטער.ת, סליחה, אני אוהב.ת אותך, תודה"
שלב ו: הסכמה ויצירה
על כדור הארץ אנחנו מחויבים בפעולה פיזית שתשנה את מצב האנרגיה היקומית ותתגלם כמממשות.טעות לחשוב שככל שנעשה יותר פעולות פיזיות כך נממש בהצלחה רבה יותר את הרצון שלנו. יחד עם זאת, ללא פעולה פיזית מגבה, נדיר שתפגשו מימוש בהצלחה. גיבוי התודעה בפעולות פיזיות הן בתחום האחריות האנושית שלנו.
אחרי שהקפדנו על התהליך האנרגטי-מנטלי-רגשי יש לפעול (בפיזי) כדי לחולל את התנועה הדרושה למימוש בצורת תוצאה.
השלב הזה מורכב משני חלקים השזורים זה בזה: הסכמה ויצירה.
שלב ההסכמה לרוב אינו מדובר בנוסחת המימוש אלא שבלעדי ההסכמה לא תיתכן פעולה. כאן תוכלו לקרוא בהרחבה על שלב ההסכמה וכיצד לפעול בו. לרגע זה חשוב להבין:
עד שלא מתקיימת הסכמה בתוכנו לחולל תנועה (מכל סוג שהוא) – היא לא קורית.
ההסכמה היא כמו המתנע שמעורר את אנרגית דחף, המניעה אותנו לפריים הבא של עצמנו.
רק אחרי ההסכמה, יכולה להגיע היצירה.
יצירה: כל מה שדרוש למימוש
היצירה עשויה להיות התנועה האחת, הפעולה המדויקת שתפתח שרשרת של 'פעולה-תוצאה' שתסתכם כמימוש של הרצון שלכם.
השלב הזה פעמים רבות יחזיר אתכם לשלב הקודם. למעשה, שני השלבים האלה: התמרת מחסומים, הסכמה ויצירה הם אוסף של פעולות פנימיות וחיצוניות המסתרגות זו בזו ומנהלות יחסי גומלין.
פעמים רבות אין פעולה בשל חסימה מנטלית. ההתמרה תניע ותאפשר יצירה.
פעמים רבות אין פעולה בשל מעצור רגשי. ההתמרה תחולל שינוי ותאפשר תנועה.
היצירה (כלומר, הפעולה) תתאפשר ותתגלם כתוצאות הרצויות ככל שיותר חסימות תוסרנה בדרך.
לסיכום
התוודעת כאן אל הסכימה של תהליך המימוש.
בתוך הסכימה הזו מתקיימים עוד ניואנסים שמתייחסים לתדרים, תדרים מעודנים המתבטאים בכוונה, באמונה, ביכולת לסמוך על האנרגיה ובעוד ועוד היבטים של עצמנו ושל האנרגיה.
המשוכה הראשונה המשמעותית היא להצליח לקיים מערכת יחסים עם האנרגיה.
כשזו קיימת, המימושים מהירים ומדוייקים.
בהצלחה !
אם יש שאלות או תגובות – תרגישו חופשיים לשתף כאן 🙂
אם בשלת בתוכך לפיתוח מערכת יחסים עם האנרגיה שלך ומתעורר בך רצון וצורך ללמוד איך לרתום אותה לשיפור כל תחום בחיים, מפגשי טרנספורמציה הם המרחב המדויק לכך.
