בלוג

אז השבוע ,תוך כדי פירוק סבלני של פלונטר השרשראות בקופסת התכשיטים, התחלתי להרהר בהקבלה של מה שאני עושה לתהליכים המתרחשים בחיים ובטבע וספציפית לתהליך ההתמרה הדינמי עם הו'אופונופונו.

תהליך ההתמרה הדינמי שפיתחה קרן (מפורט בספרה 'תודה, אני אוהב.ת אותך) , מפרק לגורמים רישומי תודעה. 

אותם רישומים סבוכים הכרוכים אחד סביב השני, בסבך שהתחיל אי שם לפני עידנים, בתוך תודעות פרטיות וקיבוציות וממשיך להתפתל ולהתהדק בתוכנו גם בחיינו אלה.

הטריגרים בתוכנו או אלה שמגיעים למרחב שלנו ומניעים אותנו להתמרה, הם כמו אותם "קליפסים" שתופסים את הסבך ומנערים אותו.

ההתמרות עם ביטויי ההו'אופונופונו יוצרות ריווח, שחושף  מבנים ומיתרים עמוקים יותר. ריווח נוסף של המיתרים העמוקים, מוביל לגילוי רישומי תודעה עתיקים (עמוקים)עוד יותר וחוזר חלילה עד לפרימה ושחרור של כל  הפלונטר (קושי/קונפליקט מסויים בחיים).

זריעה של מציאות חדשה, מבחינה אנלוגית, היא כמו הרעיון שהיה לי לרכוש מתקן תכשיטים אחר.
אחד  שיאפשר לי לאחסן כל שרשרת פרומה במצב חופשי פתוח ונגיש כך שכל שרשראה תהפוך פוטנציאלית להשראה ותעניק לי הנאה ללא מאמץ, ללא מאבק וללא מלחמה.

ללא זריעה לעתיד, הפיכת רישומי תודעה להשראות, הרישומים עשויים לחזור לסורם ושוב להסתבך. לכן, אם אתם לא בקטע של מאבקים ופתירת פלונטרים תמידית, ממליצה לכם לשים דגש על זריעה מנטלית עתידית של מציאות רצויה (גם זה מוסבר בהרחבה בספר של קרן), בנוסף ובצמוד להתמרות ולפירוק הסבך.

אגב הקלדתי "שרשראות" והמקלידן האוטומטי בטלפון תיקן ל- "השראות". זו אחת הפעמים הבודדות בהן לא כעסתי עליו. אחלה תובנה סמארטפון!