כבני אדם, התרגלנו לבטוח במדע ולהאמין שכל שהמדע מוצא לו הוכחות, אמת הוא. כשמביטים אחורנית על ציר הזמן מציגה ההיסטוריה של המדע אודות דרך פעולתו של היקום, תבנית מעניינת החוזרת על עצמה: מידי תקופה, מתגלים ממצאים חדשים שחלקם מפריכים ממצאים קודמים שהתבססו בתודעת האנושות כ'אמת', בתקופת הזמן שקדמה לגילוּיַם.
התנהגות הממצאים הזו מאפשרת לנו, האדם שאינו מדען וחוקר, להציב סימן שאלה בסוף כל פרדיגמה, מחשבה או מה שנקבע כעובדה, ולשאול שאלות. לחקור. לגלות ולזהות בעצמנו ממצאים שקיימים בתוכנו ואינם פחותיי ערך מאלה שהמתפרסמים על ידי 'המדע'.
עולם האנרגיה כפי שהוא רוטט בתוך כל אחד מאתנו ומסביבנו עלום לרובנו בשל היותו סמוי מעין אך ברגע שפותחים את הצוהר ומגלים את הריטוט המופלא המפעים חיים בכל שיש, לומדים לגלות את יופייה ועוצמתה של האנרגיה:
האנרגיה היא כחומר ביד היוצר,
פלסטלינת הנצח העומדת לרשות האנושות.
לנו הזכות לעמוד על טיבה, לעצב באמצעותה מציאות ולרתום את כוח חומר הגלם הקוסמי הזה לטובת חוויית חיים שיש בהם יותר –
מכל אשר אתם חפצים בו.
חומר ואנרגיה ביד היוצר
ניוטון תאר את היקום כחלל תלת מימדי שעצמים פיסיים נעים בו על פי חוקים קבועים.
בשלהי המאה ה- 19 החלו לחקור את העולם החבוי בגרעין האטום. האמונה הרווחת הייתה שהיקום הפיסי מורכב כולו מאטומים – חלקיקים בסיסיים בלתי ניתנים לחלוקה.
בתחילת המאה ה- 20 מתחילה לקרוס תפיסת העולם המכניסטית, המסודרת והאובייקטיבית. בזמן הזה נסדק הדימוי של האטום ונסדקו היסודות של הפיסיקה הקלאסית. גילוי הרדיואקטיביות הוביל לגילוי שאפשר לחלק את האטום. עולם חדש לגמרי שטרם נחקר נתגלה בתוך האטום.
אלברט איינשטיין גילה שכדי להסביר את התנהגות האור הוא חייב לפרוץ את הגבולות המוגדרים של הפיסיקה הניוטונית. בנוסחה המפורסמת E=MC2 (2 מייצג בריבוע) הוא מתאר את היחס בין האנרגיה לחומר ויותר מזה בעצם מוכיח כי אנרגיה יכולה להפוך למסה ולהיפך. איינשטיין כתב: "המסה היא מידה ישירה של האנרגיה הכלולה בגוף".
אנרגיה היא תכונה פנימית נסתרת של החומר, תוצאה של שקלול כל יחסי הגומלין הקיימים בין חלקיקי החומר וקשורה בסוגי הקשרים ומספר חלקיקיו המאפשרת לו לעבור שינוי. איינשטיין הצביע על השקילות בין המסה לאנרגיה.
שקילות מסה-אנרגיה מצביעה על כך שישנו רק סוג חומר יסודי אחד בעולם – האנרגיה.
מבחינה פיזיקלית, כל דבר שאפשר לגעת בו או לחוש אותו באמצעות 5 החושים שלנו מורכב ממולקולות. המולקולות מורכבות מאטומים. האטומים מורכבים מפרוטונים, אלקטרונים וניוטרונים כל אחד מהחלקיקים האלה מורכב מחבורת רטטים (=קוונטים). בכל קוונט, מיתרים.
למעשה, היקום (הטבע, החיים על צורותיהם השונות וכל העולם הדומם) מתואר באמצעות חומר ואנרגיה. אלא שהמרכיב הבסיסי היסודי ביקום הוא אנרגיה.
החיפוש אחר חלקיק החומר הקטן ביותר הוביל לגילוי חבילות חמקמקות אך ברורות של אנרגיה. כינו אותן קוונטים. מכניקת הקוונטים מתארת את חבילות האנרגיה הרוטטות בבעלות יכולת להשפיע זו על זו בתכונה הנקראת התאבכות.
תופעת ההתאבכות מחברת בין חבילת אנרגיה אחת לחבילת אנרגית אחרת. החיבור בין חבילות האנרגיה נותר שריר וקיים גם כשמרחקים בין החבילות גדולים מאוד. למעשה נצפתה יכולת לקיים קשרי גומלין מידיים ממרחקים גדולים.
חקר הקוונטים הוביל לגילויים אחדים שהשפיעו על המשך החקר והגילוי
התגלה שההשפעה בין חבילות האנרגיה מתרחשת במהירויות גדולות ממהירות האור. הגילוי הזה הוביל לחיפוש אחרי 'הכוח שמסוגל לחבר בין כל סוגי האנרגיה שאנחנו מכירים'.
הפיזיקאים בוהר והייזנברג גילו שהאטומים הם דבר שדומה לחבילות קטנטנות של אפשרות. הם מצאו שכל חלקיק תת אטומי התקיים לא כ'דבר' מוצק ויציב אלא כפוטנציאל של כל אחת מתכונותיו האפשרויות. הייזנברג הגדיר אז את "עקרון אי הוודאות" שטוען שאי אפשר למדוד באותו זמן את כל תכונותיו של החלקיק התת אטומי.
לדוגמה: אם מודדים את המיקום של הפרוטון, אי אפשר למדוד באותה העת את מהירות התנועה שלו או את המסלול שלו.
המסקנה החשובה שלהם הייתה:
באותה העת נקבע כי ברמה התת אטומית המציאות לא עשויה מחומר מוצק אלא משדות של תכונות בפוטנציה, כמו לדוגמה: קבוצה של רישומי תודעה או רעיונות אפשריים של משהו (אמונות, תפיסות, עמדות, מחשבות) ולא 'המשהו עצמו'.
מחקרים מאותה העת גילו שפעולת הצפייה השפיעה על התנהגות החלקיקים. המדענים גילו שבכל פעם שהם חיפשו אלקטרון, הופיע אחד כזה בדיוק במקום שציפו שיופיע. הסתבר שעצם הכוונה למדוד חלקיקים , אפילו ללא פעולה המדידה עצמה, השפיעה על החלקיקים הנדונים.
היכן משתלבת התודעה בתמונה הגדולה ?
החומר מוגדר ככל דבר בעל מסה ושתופס נפח במרחב, אשר ניתן לחוש בו ע"י אחד מחושינו. כלומר, מנקודת מבט פילוסופית, החומר הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת דרך החושים של האדם.
המידע הנקלט דרך החושים עובר עיבוד במוחנו דרך השוואה וזיהוי, ומתרגם לדבר גשמי- לניכר, ע"י ההכרה האנושית או התודעה שלנו.
מכאן, שקיום חומר ביקום מצוי אך ורק בתלות בתודעה הקולטת אותו ומתרגמת אותו ואין לו קיום עצמאי.
כאמור, מבחינה פיזיקלית כל חומר אוצר בתוכו אנרגיה ! אנרגיה היא תכונה של חומר.
כאשר יש ריכוז אנרגיה גדול שנקלט על ידי החושים שלנו – אנחנו יכולים לחוות את האנרגיה כחומר. כאשר יש ריכוז אנרגיה נמוך, אנחנו חווים אותה כשדה.
כל שיש ביקום הוא ביטוי של אנרגיה - צורה של אנרגיה.
עולם החומר המורכב מאטומים, אוצר בתוכו אנרגיה.
תודעה מורכבת משדה אלקטרומגנטי-מתדרי אנרגיה
מבחינה פיסיקלית תודעה היא צורה של אנרגיה
מהי תודעה?
תודעת האדם היא סך כל המידע שעומד לרשותו של האחד (במודע ולא במודע) בכל רגע נתון על צורותיו השונות: זיכרונות, מחשבות, עמדות, אמונות, תפיסות, גישות, תמונות, ריחות, טעמים, צלילים, תוכניות להפעלת הגוף האורגני.
תודעת האדם מורכבת:
ממידע שמגיע עם הנשמה ליחידת חיים אחת:
+ ממידע אבולוציוני שדרוש להתפתחות גוף האדם ותפקודו
+ ממידע שנקלט ביחידת החיים עצמה, מידע זה מכונה רישומי תודעה.
+ ממידע שאצור בשדה תודעה קולקטיבית ומשתחרר בהתאם להתפתחות התודעה ולהרחבת הגבולות שלה.
התודעה מאפשרת הכרה בקיומו של דבר ועצם ההכרה מותנית בקיים בתודעה. מדובר ביחסי גומלין דו כיוונים.
התודעה מאפשרת הכרה בקיומו של דבר ועצם ההכרה מותנית בקיים בתודעה.
מדובר ביחסי גומלין רב כיוונים.
מתי מתרחשים רישומים בתודעה?
רישומי תודעה מתרחשים כאשר:
- עושים משהו
- אומרים משהו
- חושבים משהו
- קולטים משהו בחושים שלנו
דמיינו שרישומי התודעה הם התמונה שנקלטה בעדשת המצלמה אחרי שלחצתם על הכפתור.
כל 'צילום' כזה מורכב מתודעה (המידע, הסיפור, התיאור של האירוע) שהיא צורה של אנרגיה. תיקל עליך ההבנה אם נאמר כי יש את המידע ויש את האנרגיה שהמידע מבטא. תודעה ואנרגיה.
למען הדיוק זכרו כי תודעה היא אנרגיה.
תודעת האדם אינה מורכבת רק ממעשים, אמירות ומחשבות של האדם אלא גם מהקלט שנתפס בחושים שלנו.
האירועים השונים אליהם אנחנו נחשפים נקלטים דרך 'עדשת החושים' (ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש) והופכים לקלט בתודעה. הרישומים נשמרים במוח באמצעות מערכת מסועפת של נוירונים המחוברים בינהם בסינפסות ודרכם זורמת אנרגיה. לחלק מן הרישומים יש לנו הכרה פעילה, אנחנו מכירים בקיומם. הם מהווים את המודע. ליתרת הרישומים שהם החלק הארי, אין לנו הכרה פעילה. הם מהווים את תת המודע.
תודעת האדם יוצקת את התוכן אל האירוע ומעניקה לו תיוג ופרשנות על בסיס מה שקיים בתודעה שלנו. הפרשנות וכל שאנחנו מייחסים לאירוע מסוים נקלט גם הוא כרישום תודעה.
התודעה היא מאגר עצום של רישומי התודעה ומודעות אל חלקם.
כל אחד ואחד מהם מבטא איכות אנרגיה כלשהי
חשוב לזכור: על אף שאיננו מודעים לחלק הארי של רישומי התודעה המאוחסנים בתת המודע, הם קיימים. מעצם קיומם הם רוטטים ויש להם תדר וגל. התדרים והגלים של רישומי התודעה משודרים דרכנו אל השדה בו אנחנו פועלים.
רישומי התודעה הן משתקפים כמציאות שלנו
והן יוצרים את המציאות שלנו
בעולם של 'סיבה ותוצאה' – רישומי התודעה הם גם 'סיבה' וגם 'תוצאה'.
כל תוצאה מקורה בסיבה (=רישום תודעה) שקיימת בתודעה שלנו.
כל סיבה בתודעה שלנו, היא הטבעה של אירוע (=תוצאה) שחווינו.
במילים אחרות, כל חוויה שאנחנו עוברים מונעת על ידי רישום קודם, רישום שקדם לה.
אין שום דבר בסביבה שלנו, לא אנשים, לא דברים, לא מאורעות, אפילו לא מחשבות, שיכולים לקרות מבלי שהרישום המהווה את סיבת מופעם, ירטוט, ישדר תדריו ויכפה עלינו לחוות אותם.
מהי 'מציאות'?
כל עצם, גוף או דבר יש לו תבנית תנודות וריכוז אנרגיה ואלה קובעים כיצד הוא נחווה ונתפש. מוח האדם אינו ספריית תיקיות מידע עם קבצי סיפור, קבצי תמונות, קבצי קול, קבצי וידאו, קבצי ריח, קבצי טעם.
מוח האדם בנוי ממערכת מסועפת של טריליוני ניורונים המחוברים ביניהם בחיבורים המכונים סינפסות. תבניות הנוירונים והסינפסות מייצגות מחשבה, תמונה, זיכרון, מחשבה, תכניות הפעלה של הגוף, מנגנונים תפקודיים כמו מנגנון שפה, מנגנון חישה, מנגנון תפיסה מרחבית ועוד.
חושי האדם אינם 'רואים תמונה' או 'שומעים קול' או 'טועמים טעם' או 'מריחים ריח'. מוח האדם באמצעות החושים, קולט את תבנית התנודות של חבורות רטטים הקיימות במרחב (לימון, ים, שדה פרחים, תיאור אירוע), מעביר את הקלט תהליך של זיהוי והשוואה, מתרגם את האנרגיה לדבר גשמי ונותן לה פרשנות על בסיס המידע הקיים בתוכו.
כדי שהמוח יהיה מסוגל לפענח ולפרש את הקלט חייבת להיות במוח תבנית נוירונית דומה.
שני סוגי פעילויות מתבצעים במוח האדם: חשמלית וכימית. הפעילות החשמלית מתבצעת באמצעות ירי אותות חשמליים הזורמים דרך הנוירונים והסינפסות.
ועדיין אנחנו מזהים מחשבות עם מילים, אנחנו רואים תמונות של טבע ודומם, אנחנו זוכרים מצבים ואירועים.
אם כך היכן המידע עצמו?
המידע מקודד באנרגיה.
מקודד בכימיקלים המופרשים במוח ואחראים על הרגש.
מקודד באנרגיה שיש בתאים האורגניים בגוף.
מקודד על 'השרוול' שעוטף את סלילי הדנא בתא.
המידע הוא ביטוי של התודעה.
התודעה מקודדת על האנרגיה שזורמת אלינו ודרכינו.
כשאנחנו מדברים אנחנו יוצרים תבנית אנרגטית באמצעות הקול: הסאונד.
כשאנחנו חושבים אנחנו יוצרים תבנית אנרגטית באמצעות אוסף המילים.
כשאנחנו מרגישים אנחנו יוצרים תבנית אנרגטית באמצעות הכימיקליים שמשתחררים במוח.
על מנת לשנות מחשבות, רגשות, תחושות ותוצאות יש לנו את האפשרות להגיע ישירות אל האנרגיה ולחולל בה שינוי – להתמיר את התדר שלה, לשנות את הריכוז שלה, לשנות את תבנית התנודות שלה. בהמשך אזכיר כלים להתמרה, שינוי וריפוי.
המציאות היא השתקפות של התודעה, של מה שמצוי בה, בתודעה.
מאחר ותודעה היא אנרגיה -
שינוי של מציאות כרוך בשינוי בתודעה.
שינוי בתודעה הוא ביטוי של שינוי באנרגיה
האדם הוא יחידת אנרגיה המבוטאת בצורות של חומר ותודעה
כל 'צורה' כזו מתעוררת לחיים באמצעות תודעה (נשמה) ומרגע הבריאה על פני הכדור, הולכת ומפתחת הנפש. לכל אדם יש 'מפה אנרגטית' – 'טביעת גל-תדר ייחודית לו'.
לכל אדם – 4 גופים היוצרים ביחד את גוף האנרגיה האחד – המרפ"א
מנטלי
לכל אדם יש זרימה שוטפת של מחשבות, רישומי תודעה, אמונות, גישות, תפיסות, עמדות – כל אלה בונים את הגוף המנטלי.
כל רצף מילים שמייצג מחשבה, אמונה, גישה, תפיסה, עמדה הם צורה של אנרגיה, הם שדה, הם תא תודעתי.
כל מחשבה היא תא תודעתי.
כל אמירה היא תא תודעתי.
כל מחרוזת מילים היא תא תודעתי.
כל אות היא תא תודעתי.
כל תא תודעתי הוא צורה חד צדדית של אנרגיה ויש לו תבנית אנרגטית עם טבעית גל-תדר שלו.
רגשי
לכל אדם יש מנעד רחב של רגשות והרגשות הנחוות על ידו. החוויה הרגשית היא הפענוח והשיום שאנחנו נותנים לתחושה שמתעוררת בתוכנו כתגובה להפרשה של כימיקלים במוח. החוויה הרגשית משתנה מאדם לאדם בהתאם לגוף המנטלי של אותו האדם שמפענח ומגדיר את החוויה. מערך הרגשות וההרגשות בונה את הגוף הרגשי.
כל הגדרה של רגש או הרגשה מבטאת צורה של אנרגיה.
כל רגש הוא תא תודעתי.
כל הרגשה היא תא תודעתי.
כל תא תודעתי הוא צורה חד צדדית של אנרגיה ויש לו תבנית אנרגטית עם טביעת גל-תדר שלו.
פיזי
גוף האדם אורגני מכיל את כל המערכות הדרושות לתפקוד תקין של התבנית המארחת את הרוח. את הנשמה. מחקרים בשדה הביולוגיה מוכיחים כי כל תא אורגני מורכב מאנרגיה ותודעה. לכל תא אורגני יש תא אנרגטי שהוא לב ליבו של התא האורגני. כל תא אנרגטי הוא צורה של תבנית אנרגטית טביעת גל-תדר משלו. כל התאים האורגניים מקיימים תקשורת עם התאים סביבם וכך קורה גם עם התאים האנרגטיים.
אנרגטי
אסופת המיתרים הרוטטת בכל אדם היא שדה. זהו הגוף האנרגטי שלנו. לשדה הזה יש כוחות מגנטיים וכוחות חשמליים ומתקיימים בו חוקים ותופעות פיסקליות כמו בעולם היצורים החיים והטבע הדומם.
מהות הקשר בין 4 הגופים
ארבעת הגופים מקיימים יחסי גומלין. כאשר מתקיימים יחסי גומלין הרמוניים אנו נחווה זרימה שוטפת של אנרגיה בעל תחומי החיים שלנו.
האחריות הגבוהה שלנו לפעול ללא לאות לסנכרון והרמוניה בין הגופים. הביטוי של זה בחיים הוא חוויית חיים שיש בה 'יותר' איכויות אנרגטיות מהסוגים שאנחנו מבקשים לעצמנו.
ארבעת הגופים מקיימים ביניהם יחסי גומלין במבנה של מעוין.
הגוף האנרגטי הוא הבסיס, הוא מקור הקיום של שלושת הגופים האחרים ועל כן הוא מהווה את הקדקוד התחתון.
ממנו בוקע האור ומקרין מעלה אל שלושת הגופים אחרים.
הגוף הפיסי הוא הצורה של המפה האנרגטית של האדם ועל כל הוא ראשו של המעוין. הוא ההשתקפות של האנרגיה בחומר. של הרוח בחומר.
הגוף הרגשי והגוף המנטלי אחראים ליצירת נפש האדם והם קוטביים זה לזה.
בכל עת מתרחשת תנועה, מתקיימת תקשורת בין רכיבי הגופים השונים, בכל כיוון.
חשוב לזכור
בצד הגוף האנרגטי גם שלושת הגופים : פיסי – רגשי- ומנטלי הם צורה של אנרגיה ומתוך שכך עולה שהאדם הוא אמנם 'חומר' (יש לו מסה שתופסת מקום במרחב ונתפסת על ידי החושים) אך מאחר והמרכיב הבסיסי של כל חומר הוא אנרגיה, כל גופי האדם היא ביטוי של אנרגיה. מכאן,
שלום קרן כהן! אני חוקר עכשיו, במסגרת מחקרי, "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות", (התפרסמו עד כה 12 כרכים מתוך 30 מתוכננים) את הקרב על הצפת במאי 1948. התרחשו בקרב הזה הרבה התפתחויות שמקובל לראותם כנסים. ואני שואל את עצמי האם מורשת=תודעת צפת מאז הרשב"י והאר"י הקדוש ואחרים, חוללה את הניסים האלה במערכה הצבאית. ואם כן, אולי זה ההסבר גם לניצחונות במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים ולשרידותה של ישראל מול 400 מיליון ערבי ומיליארד וחצי מוסלמים המבקשים להשמידה. מה דעתך?
שלום לך ד"ר אורי מילשטיין,
אני מאמינה באנרגיה, תודעה והשפעתן כמעצבות מציאות חיים.
אני מאמינה בהמשכיות קיומן של נשמות.
אם נחבר את היות נשמות תודעה ואנרגיה אשר מתלגמת בגוף, עוברת יחידת חיים ומתקיימת גם באחרת,
יש לי יסוד סביר להניח שהתודעה והאנרגיה שנספגה באזור בחסות הרשב"י והאר"י וחכמים אחרים, השפיעה בנוכחותה על ההתפתחות במערכות הצבאיות.
אני פחות מחברת את זה לדתיות ויותר מחברת את זה ליכולות מטא פיסיות של אנרגיה ותודעה.
אבל זה, שלי 🙂 ומכאן ועד להוכיח את זה, נדרש להערכתי מידענות רחבה ומערכתית.