מים בטעם בלי חומרי טעם
דמיינו שאתם שותים כוס מים ויש לה טעם של האספרסו הכי טעים שלגמתם אי פעם או שאתם לוגמים מים ויש לכם טעם של מיץ פטל מתוק וטעים רק בלי מיליגרם אחד של סוכר. זה בדיוק מה שקורה בבקבוק שתייה חדשני שפותח לאחרונה. לוגמים מים וטועמים לימונדה, קפה, לבנדר, פטל.
בשנים שהיה לי קייטרינג (יש לי ברזומה כמה שנים טובות כאלה), נהגתי לשבת שעות עם ספרי בישול ולקרוא מתכונים. עוד הרבה לפני שניסיתי כל מתכון, רק מעצם קריאת המתכון ידעתי מה טעמה הסופי של המנה ואם שווה להשקיע בה.
לקח לי כמה שנים טובות להבין איך זה יכול היה להיות שאני קוראת מהם התבלינים במתכון ויודעת איזה טעם יהיה למתכון ומהי הארומה שלו.
הן היכולת שלי לזהות באמצעות קריאת התבלינים את הטעם והן ההמצאה החדשנית של בקבוק מים שבלגימה ממנו השותה חווה טעם של לימונדה, לבנדר, פטל, או קפה מבוססות על העובדה שיש קשר הדוק בין חוש הטעם לחוש הריח.
ריחות יכולים לגרום לחוש בטעמים.
בני אדם קולטים טעמים לא רק באמצעות הלשון אלא גם דרך האף.
במהלך האכילה והשתייה, משתחררים חומרי טעם לגרון, הם עולים אל חלל האף ונקלטים שם על ידי קולטני הריח.
המידע הזה מקודד ומשודר למוח כך נוצרת תבנית נוירו-סינפטית שמחברת בין הריח לבין הטעם של המזון.
העיקרון הביולוגי הזה נקרא: אבחנה רטרונזאלית
והוא מדגיש את הקשר שיש בין חוש הטעם לחוש הריח.
תודות להבנת העיקרון הזה, פיתחה החברה בקבוק שתייה שבמכסה מוטמעת טבעת ריח עם ניחוח של מזון כלשהו.
בזמן הלגימה מהקשית של הבקבוק, משתחרר ניחוח מהמכסה של הבקבוק הניחוח עולה לאף, מפעיל את התבנית הנוירו-סינפטית שבה מקודד המידע שמחבר בין הריח לטעם והלוגם חש בטעם של אותו המשקה, על אף שלגם רק מים.
ככל שמערכת החישה מפותחת יותר, המידע שנצרב במוח רב יותר.
אצלי במוח, יש הפעלה חושית רב ממדית: יש קשר נוירוני-סינפטי בין הידיעה (שם התבלין) לבין הטעם לבין הריח
זו הסיבה שרק מקריאת מתכון אני יודעת אם הוא שווה ניסיון או לא. יתרה מכך, זו הסיבה שאני יכולה להסתכל על מתכון, לזהות את מרכיבי היסוד ומשם לקחת אותו הלאה ליצירה שבה הטעים והריחות והמרקמים מגיעים ממני.
"והעם רואה את הקולות" (שמות, כ' יד)
התאור הזה ניתן לבני ישראל במעמד הר סיני.
כיצד אפשרי הדבר שאפשר לראות את הקול ?
רוב בני האדם לא יכולים לשמוע את קולו של בורא עולם אך מיליוני אנשים קולטים את מסריו ויודעים בליבם יודעים בליבם! לא במוחם! שהוא קיים בצורה כזו או אחרת (איש איש על פי אמונתו). אין אדם יכול לראות את בורא עולם אך יש מיליוני אנשים שחשים בהשגחה.
הקשר בין בורא עולם למאמיניו מבוסס על ההכרה בקיומה של תפיסת על חושית. קליטה חושית ובמיוחד קליטה על חושית הן מיומנויות שתלכנה ותתפתחנה עם השנים.
הילדים שנולדים היום מגיעים עם סנסיטיביות מוגברת המותאמת לשינויים האבולוציונים.
הם לא סובלים מהפרעות של קשב וריכוז – הם מיומנים בקליטה מעגלית רב ממדית – ולכן זקוקים למערכים אחרים לגמרי של קצבים, גירויים ותגובות.
ככל שישקיעו המבוגרים בפיתוח הקליטה החושית והעל חושית של עצמם כך יוכלו להבין את המניעים ההתנהגותיים של ילדיהם כך יבינו, בלי מילים, את מה שעובר על הילדים שלהם וכך יצליחו להגיב בדרך מקרבת ואמפתית ולא בניכור ונפרדות.
אני מסיימת את כתיבת המילים האלה ואנחת תפילה בוקעת מליבי, להצליח להעביר את המסר בדבר החשיבות העצומה של הקליטה העל חושית ולהצליח לעורר אותך להבנה, שלהגיע למסע הפותח של מסעות הקליטה על חושית זה במידה רבה, פשוט השקעה באיכות החיים.
