בלוג

שימרית, מעצבת גרפית בת 38, גדלה בבית בו היתה עדה וספגה התעללות רגשית ופיזית מצד אביה. כדי להתמודד עם החוויה המתמשכת היא פיתחה מעין פסאדה של ביטחון עצמי כמנגנון התמודדות. היא האמינה שלהיות אסרטיבית ומרוכזת בעצמה יגן עליה מפני פגיעה נוספת. 

כבוגרת, שימרית מצאה את עצמה סובלת במערכות יחסים רעילות. בני הזוג שבחרה לעצמה שוב ושוב, שיקפו את ההתנהגויות של אביה. למרות שהיא הכירה את ההתנהגויות המתעללות שלהם מהילדות שלה, ולמרות שהיא פיתחה מעין שיריון של ביטחון עצמי, כאשר נוצרו קונפליקטים, היא הייתה מגיבה בכעס ובמניפולציות רגשיות במקום לטפל בפגיעויות שלה, מהבסיס.

כשהבינה שהאינטראקציות חוזרות על עצמן ממערכת למערכת היא החלה להתחבר ולשוחח עם הילדה הפנימית שלה. בשיחות שלהן היא פגשה את הפחדים ואת הכאב שהיא קברה במשך שנים.
עם הזמן, היא הכירה ברגשות המודחקים שלה, בפגיעות שנחרטו בה מאז ילדות.

בתהליך שילבנו כמה טכניקות של עבודה עם הילדה הפנימית , טכניקות שהיא אימצה והשתמשה בהן לבדה בבית. היא היתה נחושה להגיע למערכת היחסים הבאה ממקום אחר ולזכותה יאמר שהיא התמידה במפגשים שיצרה עם הילדה הפנימית. הילדה הפנימית שלמדה לבטוח בה, חשפה בפניה את כאבי ילדותה והיא התמודדה עם המציאות של טראומת הילדות שלה.

טיפוח הקשר העמוק והאמיתי שהיא טיפחה עם הילדה הפנימית שלה ( אגלה לכם כבר עכשיו, אין ילד פנימי אחד לכל אחד.. יש לילד הפנימי היבטים רבים, לפחות כמו כל הטראומות הקטנות שיש לנו) – בכל אופן, טיפוח קשר כנה ומתמשך עם הילדה הפנימית איפשר לה ללמוד את עצמה מבפנים.

היא למדה לדבר את הצרכים שלה בצורה אותנטיות וכנה, לתקשר את הרגשות שלה מה שעזר לה לטפח קשרים חדשים אמיתיים שמבוססים על כבוד הדדי והבנה. היא סיגלה לעצמה הרגלי התנהגות חדשים שמבוססים על אמון ואהבה ולא על פחד מהתעללות אלימה.

השימוש בהו'אופונופונו בתהליך עזר לה לפתח חמלה עצמית ולהתחיל להסתכל על אנשים אחרים בעינים טובות. בהמשך , זה לא קרה מיד, לקח לה זמן, אבל בהמשך היא הצליחה לגלות חמלה גם לאביה ובתום תקופה של עיבוד ושינוי עמוק במודעות העצמית, היא מצאה שהיא סולחת לו. שאין לה בלב עליו.

בסופו של התהליך המשותף (שהיה מורכב וממושך) גילינו ביחד ששמרית הצליחה לפרק חלק ממנגנוני ההגנה הנרקסיסטים שפיתחה. היא הסכימה להיפרד ממסכת הביטחון העצמי בכל מצב ובמקום זה לדבר את הרגשות שלה גם אם זה במחיר של להיות פגיעה. היא בחרה במודע לא לחסום יותר את הילדה הפנימית שבה, לא להשתיק אותה, לא להתעלם ממנה ולא להזניח אותה. בתמורה, היא מגלה שמערכות היחסים שלה הופכות להיות הדדיות, מאוזנות ובריאות.