רוצים להרגיע את הרעש בראש? הכירו: מניידפולנס
לעתים נדמה שאנחנו חיים בהופעת רוק רועשת במיוחד שאין לה סוף. כמו תזמורת ללא מנצח, מנגנים קולות רבים בחוסר סנכרון ויוצרים רעש בלתי נסבל – קולות שמגיעים מהעולם, שמגיעים מהאנשים שמקיפים אותנו, שמגיעים מהטראומות והחוויות שעברנו, קולות ביקורת ושיפוט מתוכנו.
הבודהיזם מציע לנו חלופה פשוטה – לחיות את הכאן ועכשיו, בין השאר באמצעות תרגול מיינדפולנס ('קשיבות מודעת' בעברית).
מרבית המחשבות שלנו, של כולנו, עוסקות או בעבר (בניתוח מה שהיה, בחרטות על מה שאין ביכולתנו לשנות או בהתרפקות נוסטלגית על שהיה ואיננו עוד) או בעתיד (בטווית תסריטים על איך זה יהיה כש… או בדאגות ומחשבות מסוג "מה יהיה"). קצת כמו תיירים שמרוכזים כל כך בליצור את התמונות המושלמות מהטיול, ומפספסים את העושר והמלאות שנמצאים מולם כאן ועכשיו.
'קשיבות מודעת' (המושג בעברית), מזמינה אותנו לנוכחות מלאה במתרחש ברגע הזה ובעיקר להתמקדות וקליטה של התחושות וההרגשות העולות בנו בכל סיטואציה או אינטראקציה. פחות לדרוש להבין, לנתח ולפרש ויותר להוות, לקלוט ולקבל ש 'מה שיש הוא שיש, לרגע הזה'.
מהמזרח אל המערב - דרך המיידנפולנס מאסיה לעולם המערבי המודרני
לפני יותר משלושה עשורים ג'ון קבט-זיו (Kabat-Zinn), מדען ודוקטור לביולוגיה מולקולרית מ- MIT עשה "עלייה" למיינדפולנס והתאים אותה לעולם המערבי.
ג'ון החליט לבדוק את תחושת הבטן שאמרה לו כי תרגול מיינדפולנס עשוי להוביל לשיפור איכות החיים ואפילו לריפוי. הוא אמר לקולגות שלו "תנו לי את המטופלים המורכבים ביותר שלכם, אלה שכבר קצרה ידכם מלהושיע להם, אני אטפל בהם". כך פותחה תכנית ה- MBSR Mindfulness Based Stress Reduction.
בהקשרים מערביים, תרגול מיינדפולנס התפתח לגישה חילונית ומאומתת מדעית לשיפור הרווחה הנפשית והרגשית. הוא מצא יישומים בתחומים כמו פסיכולוגיה, רפואה, חינוך ובריאות ארגונית, ומציע כלים מעשיים להפחתת מתח, ויסות רגשי ומיקוד משופר.
בחברה המודרנית המהירה והדיגיטלית שלנו, תרגול מיינדפולנס עומד כמגדלור, ומזכיר לנו את החשיבות של האטה, התכווננות ומציאת תחושת איזון ונוכחות בתוך הדרישות של חיינו העמוסים. הוא הפך בעל ברית רב עוצמה עבור אלה שמחפשים נחמה, חוסן והבנה עמוקה יותר של עצמם בעיצומם של האתגרים המתפתחים ללא הרף של המאה ה-21.
כמו כל "עולה חדש" גם המיינדפולנס נדרש להתאמות לעולם המערבי
התאמת פרקטיקות מיינדפולנס מהמזרח לעולם המערבי הציבה כמה אתגרים, בעיקר בשל הבדלים בהקשרים תרבותיים, דתיים ופילוסופיים.
ממסורת דתית לחילונית: תרגולי מיינדפולנס מסורתיים רבים במזרח שלובים עמוק עם מסורות דתיות ופילוסופיות, כמו בודהיזם. אחד האתגרים העיקריים היה להפוך מנהגים אלה לחילוניים, ולהפוך אותם לנגישים ומקובלים לקהל מערבי בעל אמונות דתיות ולא-דתיות מגוונות.
תיקוף מדעי: במערב ישנו דגש חזק על ראיות אמפיריות ותיקוף מדעי. מה שנתפס כרוחני ובטח מיסטי, לא יעבור את הרציונליות המאפיינת את העולם המערבי. כדי לקבל הכרה בקהילות המדע והרפואה המערביות, שיטות מיינדפולנס היו צריכות לעבור בדיקה מדעית קפדנית כדי להוכיח את יעילותן בשיפור הבריאות הנפשית והפיזית. לאורך השנים נערכו מאות מחקרים עמוקים ורציניים, את חלקם אני מזכירה במאמר כאן.
אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם: תרבויות מערביות נוטות להדגיש אינדיבידואליזם, בעוד שתרבויות המזרח מדגישות לרוב קולקטיביזם. התאמת מיינדפולנס לחברות מערביות אינדיבידואליסטיות דרשה שינוי בפרספקטיבה, תוך שימת דגש על רווחה אישית וגילוי עצמי.
תרבות האינסטנט: חברות מערביות מתאפיינות לרוב ברצון לתוצאות מהירות ומיידיות. עבור מיינדפולנס, בהיותו תרגול הדורש סבלנות ומחויבות, היה צורך למצוא דרכים להתמודד עם נטייה תרבותית זו.
אז מהו מיינדפולנס?
מיינדפולנס, במהותו הטהורה ביותר, הוא תרגול של טיפוח מודעות למתרחש בתוכנו. מעין הזמנה לברוא אגם שלו הממתין לנו שנטבול בו עת שוקטים מעצמם פטפוטי הנפש.
אם נחזור למטפורת התזמורת מתחילת המאמר, המיינדפולנס משמש כמנצח שמרגיע את הקולות השונים ומאפשר לנו לשמוע את הסימפוניה העדינה של הלב. זוהי אמנות ההקשבה לא רק למחשבות הזורמות כמו נהר בלתי פוסק אלא גם ללחישות השקטות של הווייתנו הפיזית, לאנרגיה הזורמת דרכנו.
בטרפת שכולנו חיים בה, קל לנו לשכוח שהגוף שלנו אינו רק כלי כי אם סופר המספר סיפורים מורכבים – על הרגשות שלנו, הפחדים שלנו והחלומות שלנו. לצאת לדרך של מיינדפולנס זה להפוך למאזין מיומן, כזה שיכול להבחין בניואנסים של השיחה המורכבת הזו. שיחת הראש היא קקופונית, בלתי הרמונית, ויכוח בלתי פוסק שמתחולל בתוכנו, הניזון מהחרדות, הרצונות והדרישות החיצוניות של העולם שלנו. זוהי שיחה עמוסה בשיפוטיות, ציפיות וחרטות. המוח דוהר, רודף אחרי מחשבות כמו ילד חסר מנוחה הרודף אחר כדור קופצני.
אבל כשאנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו פנימה, אנחנו נתקלים בנרטיב אחר: רך יותר, עמוק יותר. זהו דיאלוג המורכב לא ממילים אלא מתחושות, מאנרגיה הזורמת כמו נהר בערוצי הווייתנו. בהיותנו ערים ומודעים לאנרגיה הזורמת בנו ולצורותיה, המילים מתחילות להתברר כתבניות המצמצמות את עושרה העצום של החוויה ברגע הזה.
להרגיש את האנרגיה הזו מאפשר לחוות חיבור עמוק עם העצמי, להיות מודעים לקצב הפועם של החיים בפנים.
מזמינה אותך לנסות: לעצום את העיניים, לנשום עמוק ולהרגיש את העלייה והצניחה העדינה של החזה, את הריקוד הקצבי של פעימות הלב. אלו פעימות הלב של הקיום עצמו. לשבת כך כמה רגעים ספורים, לא יותר, ולגלות בעצמך מה נקלט בעדשת המודעות הפנימית שלך.
במרחב התוך הקדוש הזה, אט אט לוקח המוח צעד אחורה, מוותר על שליטתו במודעות שלנו. כך נוצרת ההזדמנות להפחית את הפעילות המנטאלית סביב קבלת החוויה. לא עוד עבדים לפטפוט הבלתי פוסק של הנפש. אנו הופכים רצפטורים (קולטנים) לחוכמה השוכנת בשקט של גופנו.
אומנות ההקשבה לפעימות הלב היא פעולה של שחרור, בחירה מודעת להרפות מהצורך לנתח, לשפוט, לשלוט.
זו הזמנה פשוט להיות, להתחמם ברגע הנוכחי ולהתאים את עצמנו לסימפוניה שבפנים. בסימפוניה הזו, כל תחושה, כל רגש, כל נשימה הם תו, ויחד הם יוצרים את המנגינה של קיומנו.
כאשר אנו מאמצים את התרגול הזה, אנו מגלים שהגבולות בין שיחת הראש לשיחת הגוף מיטשטשים. אנו מבינים שהם אינם שני דיאלוגים נפרדים אלא חוטים הקשורים זה בזה בשטיח הווייתנו.
מיינדפולנס הוא הגשר המאחד את השיחות הללו, ומאפשר לנו לנווט בשטח המורכב של עולמנו הפנימי בחסד ובחמלה.
בשקט של תשומת לב, אנו לומדים לכבד את חוכמת גופנו ואת חוכמת נפשנו. אנו למדים שלשניהם יש את מקומם בסימפוניה הגדולה של החיים. אנו למדים שבאיחוד של ראש וגוף אנו מוצאים הרמוניה, איזון ותחושה עמוקה של שלמות.
אני מזמינה אותך להתנסות 🙂 מדריך מעשי קצר למתחילים נמצא בלחיצה כאן.
