לפני הרבה שנים אמר לי איש חכם את הדברים הבאים:
אהבה היא מעשה אמנות של יצירת רקמת חיים משותפת חיה ופועמת בדיוק כמו הלב.
עצירה משמעה – עצירת החיים
כשיוצרים זוגיות חדשה, לרוב לא מתעכבים לחשוב על העתיד. הזוגיות עולה וצומחת מהווה מאוד אינטנסיבי שיש בו התאהבות, משיכה, ריגוש, חידוש. הכימיה בגוף עובדת שעות נוספות. ההתאהבות, ההתעוררות, הם חוויות של 'כאן ועכשיו' וגם אם נזוז ממנו לרגע לראות את העתיד, בדרך כלל הוא יצבע בקסם של החוויה הנוכחית.
שנה פלוס פלוס פלוס, בשלב בזוגיות שבו הריגוש הופך לשגרה, מתחילים לשים לב לפערים, למקומות קטנים שכבר פחות מרגשים אותנו ואף מעירים את הקול המבקר והשופט (את האחר כמובן). השגרה מגיעה ועימה מגיעה שחיקה רצינית באהבה, בהתרגשות ובחיבור. מתוך השחיקה והעייפות, כל כך פשוט ומרגיע להתמסר לספה ולעשות בינג' על סדרה בעלת תשע עונות.
האם אפשר לברוא מחדש את האהבה בזוגיות כשהתיאור הזה מדבר מעין כרוניקה ידועה מראש?
ישנם הסברים רבים לכרוניקה הזו. אחד מהם הוא שהיא מתרחשת אולי כי הפעמים שוויתרנו, העלמנו עין או סלחנו על התנהגויות ותגובות של בני ובנות הזוג שלנו כבר מעייפים אותנו או מעוררים בנו רגשות ותגובות לא נעימות לנו, בתוכנו.
אבל… (וכאן מגיע אבל גדול, תתכוננו) כפי שאמר לי אותו איש חכם, אהבה, זוגיות, יחסים, הם רקמה חיה ופועמת. עצירה משמעה, עצירת החיים.
אתם רוצים להרגיש את פעימת החיים בתוככם? בחרו לברוא את האהבה בזוגיות מחדש. כל יום, מחדש.
לברוא את האהבה בזוגיות מחדש
הצעד הראשון הוא שנכיר את עצמנו ואיך אנחנו פועלים בתוך המערכת הזוגית .
לכולנו מעין 3 סוללות פנימיות שמזינות אותנו. כשהן מלאות, אנחנו יכולים להוציא מעצמנו את הגירסה המופלאה שאנחנו: בזוגיות, בהורות, בעבודה, במעגלי החברויות. כשהן ריקות , במודע או לא במודע, נעשה כל שיידרש כדי למלא אותן – כולל לפתח דפוסי התנהגות תחבולתיים – על מנת שנזכה באנרגיה שתמלא את הסוללה.
בספר 'הנבואה השמיימית' מכונים דפוסי ההתנהגות האלה: דרמת שליטה.
3 הסוללות – מקורות האנרגיה שלנו – הן:
- אהבה – להיות אהוב.ה , להרגיש אהוב.ה
- ביטחון – להרגיש בטוח, להרגיש שמור
- שייכות – להרגיש בית, חלק מה..
מרבית האנשים, מבקשים לעצמם בן או בת זוג איתו הסוללות שלהן תהיינה מלאות או לפחות ברמה גבוהה של מילוי. כולם רוצים להרגיש בטוחים, קרובים, מחוברים, אהובים. אהבה זוגית, בחירה בזוגיות או במערכת יחסים שיש בה אהבה רומנטית, היא ביטוי של אהבה עצמית.
כשאנחנו חווים סוללות מלאות גם כשאיננו במערכת יחסים זוגית, כשאנחנו חווים ממלאות, האהבה הזוגית מוסיפה עוד ממד ומעשירה את חוויית האהבה, הביטחון והשייכות. אהבה זוגית שנחווית ביום יום היא מקור כח למילוי הסוללות שמתרוקנות על בסיס יומי.
הסוללות שלנו מתרוקנות מעצם המפגשים וההתמודדויות שלנו עם החיים: השכנה שלא טורחת לנקות את סימני הזבל מהמעלית או הגיס שלא מניד ראש כשאת נכנסת בדלת הבית של אחותך.
הן גם מתרוקנות בחיכוכים היומיומיים בזוגיות שלנו.
מחיר השחיקה בזוגיות שלא חשבתם עליו
כשאנחנו לא מטפחים את הזוגיות (ולא רק ברגעי משבר), כשאנחנו מניחים לה לצלול במשך תשע עונות ממעמקי הספה ומיטב האסקפיזם, אנחנו בעצם גם מפסיקים לאהוב את עצמנו, ולא רק את ה"אדם הזה" שפעם מאוד אהבתי והוא אהב אותי.
כשאנחנו נכנסים למחזוריות של תגובות האוטומטיות ברגעי עלבון, כעס, פגיעה, אכזבה ונמנעים, מתרחקים או נסגרים – אנחנו משאירים את הסוללות ריקות וחווים נפרדות פנימית, ניתוק, איום.
אלה פעולות שפוגעות בנו ישירות כי הן ביטוי הפוך לאהבה עצמית. אאוצ'.
תשובה לשאלה הזאת, גם כאן ובכל תחום אחר בחיים, מתחילה בנו:
מסתכלים פנימה ומקבלים החלטה לשנות, לזוז, לנוע, לחדש, להתרגש – בכל פעם מחדש.
מתחייבים לשינוי תוך כדי תנועה (Transformation in motion), גם כשפעימות הלב חלשות עד כמעט בלתי נשמעות, ניתן להחיות אותן ולהוביל עצמנו מחדש אל שיאים של חדווה עונג, מיניות ואהבה.
איך מעירים את האהבה בזוגיות?
לוקחים את המושכות לידיים. מובילים שינוי. לא מחכים שהוא או היא יעשו את הצעד אלא בוחרים להיות מחוללי השינוי.
חוקרים ומדברים על המקומות בהם אנחנו מופעלים בקלות אחת על ידי השני ולהיפך.
מקשיבים הקשבה פעילה, כנה, ואמפתטית. כלומר, מתרגלים לראות את הסיטואציה דרך העדשה ונקודת המבט של האחר.
בודקים איך אנחנו יכולים להיות טובים יותר לאחר (כן, כן, זו המשמעות להוביל שינוי). אתם יכולים לשאול את עצמכם את השאלה הזו כל בוקר: איך אני יכולה להיות בת זוג מיטיבית עבורו היום? מה אני יכול לעשות הרגע שיגרום לי להיות בן זוג טוב יותר עבורה עכשיו?
מסכימים לשחרר דפוסים שמקשים על האחר.
מגדירים את הגבולות שמבטיחים לכל אחד מהצדדים מה שדרוש לו וחשוב לו כדי שהסוללות שלו תהיינה מלאות.
יוזמים בילויים משותפים בהם חוזרים להכיר אחד את השנייה ונזכרים במה התאהבנו
יוזמים עוד פעולות שמניעות את האנרגיה מחדש ומאפשרות לנו לנוע אל עבר "האדם הזה" שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים (גם אם לרגעים ארוכים כבר שכחנו איך זה להרגיש אוהבים)
ובעיקר נזכרים ומזכירים לעצמנו שוב ושוב, שאהבה היא מעשה אומנות -ואמנות היא פעולה של בריאה מתמשכת – ובדיוק כמו הלב היא פועמת ולא ניתן לעצור אותה במהלך בריאתה.
ודבר נוסף חשוב שיכול לתמוך בתהליך שלכם חזרה אל זוגיות שיש בה אהבה, ביטחון ושייכות:
מאזינים (כל אחד מבני הזוג) לסאבלימינל לשיפור והעצמת זוגיות קיימת, כדי לחבר לבבות, להחליש את עוצמת דרמות השליטה שמרוקנות את הסוללות ולכייל מחדש את התדר ואת הפעימה הזוגית.
אחד הדברים הטובים ביותר שהסאבלימינל הזה יודע לעשות הוא לעזור לנו להיזכר באהבה הקיימת בתוכנו, זאת שנשחקה תחת מכבש השגרה וכעת מבקשת לבוא לכדי מימוש וביטוי מחודשים אצלכם בלב, אצלכם בבית.
אם הייתם רוצים שאעמיק, ארחיב או אכתוב עד נושאי קשורים או עקיפים לכתוב כאן, כתבו לי מה ברצונכם.
אם מבקשים אתם שינוי תוך כדי תנועה, לחצו על כל אחת מתכניות הסאבלימינל והכניסו אותה לספרייה הפרטית שלכם.
אשמח שתכתבי על אלימות מילולית מצד הבן זוג, האם ניתן להתגבר על זה?