ספירלת ההתפתחות

המדע כבר הגיע למסקנה שתנועת החיים היא מעגלית, מפותלת, ספירלית

הכל נע ורוטט כגל והכל מתפתל כספירלה🌀 עם כיוון השעון /נגד כיוון השעון פנימה / החוצה
ספירלהעל שום כך, אני מאמינה, שגם בנו יש ספירלות מסוגים שונים, ושאנו עצמינו נעים בחיים בספירלות ועל גבי ספירלות.

בואו נניח שחיינו הם ספירלה שנקרא לה "ספירלת התמרה והתפתחות", בקצה אחד היא צרה וככל שהיא עולה היא מתרחבת, נגד כיוון השעון .
הספירלה מורכבת מזרם אנרגטי שחג במעגלים מתרחבים. הזרם הספירלי מורכב מגלים. לכל גל רכס ועמק (גיא). הרכסים והעומקים ממחישים את התדר.
ככל שהספירלה מתרחבת, הגלים מתכווצים יותר, מצטופפים יותר. הרכסים והעמקים מתארכים, גובהים – או במילים אחרות – התדר של הגלים עולה.

נניח שמהלך חיינו מתבצע תוך הליכה על גבי הגלים שמרכיבים את הספירלה הזו.
כלומר אנו עולים ויורדים על גלי אנרגיה (נקרא להם חוויות, תחושות רגשות) כמו היינו צועדים על גב דרקון חביב שנע בצורה ספירלית.

בתחילת הדרך האוויר דחוס, אנו סוחבים על הגב תרמיל כבד, הגבעות והעמקים לא גבוהים (כלומר התדר נמוך) אבל הם נפרשים על פני מרחקים ארוכים,
לפעמים מתעייפים ..הדרך קשה..אולי נוח יותר להיעצר ולנוח בעמק אפילו שקצת מדכא ומפחיד להיות במקום כל כך נמוך..

אלא שמתישהו לאורך הדרך, מגיעה ההכרה והצורך בשינוי. יש רצון להתרחב אל דרך פחות דחוסה, פחות ארוכה, פחות קשה. עולה רצון להשיל את הילקוט המעיק שמכיל המון זיכרונות ואמונות מכבידות
ולהקליל את המסע ואת חוויית החיים. פתאום מתחשק פשוט ליהנות מהמסע.

כאשר זה קורה, כשאנו בוחרים בשינוי – הספירלה מתחילה להתרחב.
הגלים מתחילים להתכווץ, להתקרב זה לזה ולהימתח בקצוות. התדר עולה. זוהי תקופת ביניים תקופת התעוררות לשינוי.
המעבר מרכס לגיא מהיר מאוד וקל יותר כי הילקוט מתחיל להתרוקן (כיוון שאנו מתמירים את תוכנו) והאוויר פחות דחוס ..יש לנו יותר אנרגיה, יותר השראה.

בעת של שינוי שכזה, כשמחליקים מהרכסים אל הגאיות – חווים מן הסתם קשיים, כעס, דכדוך, שיפוט עצמי ומהומה רגשית. אך, מכיוון שהגל כל כך רזה וקצר – תוך זמן קצר מאוד – עולים חזרה אל הרכס – אל מצב רגוע שקט, אוהב, מרוצה…

ספירלת החיים

האירועים וההתרחשויות נתפסים פתאום שונה, החוויה אחרת עד שיום אחד מבחינים ביכולת החדשה לדלג מרכס אחד לרכס הצמוד אליו, מבלי לרדת למטה אל הגיא, אל העמק של הגל, אל התדרים הנמוכים של החוויה. יתכן ונפספס לפעמים, יתכן שכן נרד אל הגיא או שסתם יתחשק לנו להיות שם קצת, אך תנועתו המהירה של הגל תדחוף אותנו מהר מאוד חזרה אל הרכס.

במילים אחרות, על אף שאותם אירועים שהיו מהווים טריגר להתעוררות אוטומטים מנטליים חוזרים ומופיעים בחיים, בשלב הזה, נגלה שאו שאנחנו כבר לא מגיבים אליהם או שהתגובה השתנה או שעל אף שאותה תגובה מתעוררת, כעת היא נמשכת זמן קצר בלבד. נוצרת יכולת לנוע בין נקודות מבט, מתפתחת גמישות תודעתית.

על ספירלת ההתפתחות, מגלים ביום בהיר אחד, שלפתע, הרכסים כל כך צמודים זה לזה עד שלכאורה נדמה שהם הפכו לקו רציף, למישור. רק לכאורה.
זה לא שהרטט נעלם אלא שאנו לא חשים עוד בתנודות של למעלה למטה בקיצוניות כפי שנהגנו לחוש בהן.

 

"בלי תקווה ובלי ייאוש אני פשוט צופה כמו תייר על העולם והוא כל יפה"

אני יודעת שכאשר אוכל לשיר את המשפט הזה…
בכל יום בחיי ולהתכוון למילים – אדע שהגעתי אל הנחלה..
אל ההכרה שאני אכן אלוהים ואדם שחווים את עצמם בגופים ובמרחבים פיזיים, בדרך של שקט,
בתשוקה ובהרמוניה זה עם זה. ושהאנרגיה (החיים) כאן לשירותי.

ככל שספירלת ההתפתחות  נפתחת ומתרחבת

🌀היא נעשית פחות דחוסה מבחינת ההרכב שלה כך שרעיונות והשראה יכולים לחלחל אלינו ללא מחסומים והפרעות.

🌀נקודת המבט שלנו על כל שיש על העולם מתרחבת ויש לנו גישה ממקום גבוה אל כל פיתולי אירועי וחכמת חיינו. אנחנו זוכים בהקשר רחב יותר להתייחסות.

🌀ההתרחבות פותחת בפנינו עולמות חדשים ועצומים להתנסות בהם ולחוות אותם.

🌀הספירלה שלנו מספיק רחבה בכדי להתאבך עם עוד ספירלות רחבות כמוה.  אנו פוגשים עוד אנשים כמונו ומתאחדים לשיתופי פעולה (אם רוצים) והעשרה הדדית.

לסיום, אני יודעת שמורי ההו'אופונופונו מאמינים שנצטרך להתמיר כל החיים אבל אני סבורה שכאשר נגיע אל הקו הישר בספירלה, להרמוניה ומיזוג בין כל האספקטים שלנו אל חיים מתוך חוכמת הלב
או מה שתרבויות מסויימות מכנות  הארה/ היווכחות (enlightenment /realization) אזי המידע שייאסף מכל חוויית חיים יעבור תהליך של מיצוי החכמה שנצברה מאותה חוויה, וכל השאר (פרשנות ,שיפוט,תיוג, מידע רגשי ופיזי) פשוט יותמר מעצמו
כי אם אנחנו חיים את החיים בתדר הגבוה ביותר של היווכחות (היווכחות בהיותינו בוראים במרחב צורני פיזי), אנו הופכים ל מתמר אוטומטי של רישומים ופשוט נהנים מחוויית החיים.

ועל כך אומר:
"במהירה בימינו אמן. כן הוא הרצון"

אגב ,הייתי משנה טיפה משפט אחר בשיר כך:
"היו לי פעם עקרונות – התמרתי את כולם"

תגובות בפייסבוק

כתיבת תגובה